איך לחשב עומסים במתקני הרמה – מדריך קצר למהנדסים
הקדמה
כשמתכננים מתקן הרמה – עגורן, כננת או זרוע – חשוב להבין בדיוק אילו כוחות פועלים עליו. תכנון לפי “הרגשה” עלול להוביל לעומסים מיותרים, בלאי מוקדם ואפילו סיכון בטיחותי. לכן, נדרש חישוב פשוט וברור שמוודא שכל חלק במתקן עומד בעומס שהוא נושא.
שלב 1 – זיהוי סוגי הכוחות
בכל מתקן הרמה יש כמה סוגי עומסים עיקריים:
- עומס סטטי – משקל המתקן עצמו + המשקל שמורם.
- עומס דינמי – תוספת שנוצרת בזמן תנועה, האצה או בלימה.
- רגע (Moment) – נוצר כשיש מרחק בין נקודת ההרמה לבין הציר (כמו בזרוע הרמה).
- כוחות צד ורוח – חשובים במיוחד במתקנים חיצוניים.
דוגמה:
אם עגורן מרימים מטען של 1,000 ק"ג, יש לקחת בחשבון גם את התנועה והרעידות – ולכן מחשבים עומס של בערך 1,200–1,300 ק"ג.
שלב 2 – שימוש במקדמי בטיחות
תקנים קובעים מקדמי בטיחות שונים לכל רכיב, כדי לוודא שגם במצב חירום המתקן יחזיק מעמד.
לדוגמה:
| רכיב | מקדם בטיחות טיפוסי |
| חבלי פלדה | ×5–7 |
| שרשראות הרמה | ×4 |
| אבזרי תפיסה (שאקלים, טבעות) | ×4–6 |
| מבנה נושא | ×1.2–1.5 |
המשמעות: אם העומס הוא 1,000 ק"ג – התכנון צריך לעמוד ב-1,200 עד 1,500 ק"ג לפחות.
שלב 3 – חלוקת העומס במבנה
העומס שמופעל על הוו מתפזר בין הנקודות הנושאות (קורות, עמודים, תומכים).
לכן חשוב לבדוק:
- מהו הכוח בכל נקודת עיגון
- האם יש כיפוף או פיתול
- האם הבסיס מסוגל לשאת את כל הרגעים המצטברים
שלב 4 – דוגמה פשוטה
נניח זרוע באורך 2 מטר שמרימה 500 ק"ג.
הכוח הכולל הוא בערך 5,000 ניוטון, והרגע בבסיס יהיה:
M = 5,000 × 2 = 10,000 Nm
לאחר שמוסיפים מקדם בטיחות של 1.25 – התכן צריך לעמוד ב־12,500 Nm.
שלב 5 – תקנים רלוונטיים
בעת חישוב עומסים, מומלץ להיעזר בתקנים הבאים:
- EN 13001 – תכן כללי למתקני הרמה
- EN 12999 / EN 13000 – עגורנים ניידים וזרועות
- FEM 1.001 – הנחיות חישוב עומסים
- פקודת הבטיחות בעבודה – דרישות בדיקה ואחזקה
סיכום
חישוב עומסים נכון הוא המפתח לתכנון בטיחותי, אמין ועמיד לאורך זמן.
גם שינוי קטן בזווית או באורך הזרוע יכול להכפיל את העומס על נקודת העיגון – לכן חשוב לבצע חישוב לכל שינוי, גם קטן.
