תקנים העוסקים בחישוב מתקני הרמה
הקדמה
תקנים הנדסיים הם הבסיס לכל תכנון של מתקן הרמה. הם מגדירים את שיטות החישוב, מקדמי הבטיחות, סוגי העומסים והבדיקות הנדרשות להבטחת בטיחות ועמידות.
מהנדס שמתכנן או בודק מתקן הרמה חייב להכיר את התקנים המרכזיים המשמשים בעולם ובישראל, כדי להבטיח עמידה בדרישות החוק והבטיחות.
להלן סקירה של התקנים החשובים ביותר לתכנון ובדיקת מתקני הרמה:
1️⃣ תקן EN 13001 – Design of Cranes
זהו התקן האירופי המרכזי לתכן עגורנים מכל הסוגים: עגורני גשר, עגורני זרוע, עגורנים ניידים ועוד.
התקן מחליף את תקן FEM הוותיק ומשמש כיום כסטנדרט הבינלאומי הרשמי לתכנון מבני של מתקני הרמה.
מטרת התקן:
להגדיר שיטה אחידה לחישוב מאמצים, קביעת עומסים, תכן רכיבים מבניים והערכת אורך חיים לפי מחזורי עבודה (Load Spectrum).
מבנה התקן:
- חלק 1 – עקרונות וכללים כלליים (General Principles)
- חלק 2 – עומסים (Load Actions)
- חלק 3 – מצבי גבול ובדיקת כשירות (Limit States and Proof of Competence)
עקרונות עיקריים:
- שימוש במקדמי עומס ובמקדמי חומר (γF , γM).
- קביעת עומסי תכן לפי שילוב עומסים סטטיים ודינמיים.
- הגדרת רמות עבודה לפי כמות מחזורי ההרמה (U0 עד U9).
2️⃣ תקן FEM 1.001 – Rules for the Design of Hoisting Appliances
תקן ותיק מאוד של הפדרציה האירופית FEM, ששימש במשך עשרות שנים לתכן עגורנים לפני שנכנס לתוקף EN 13001.
למרות הוותק, הוא עדיין נפוץ בתעשייה ובמסמכי תחזוקה של ציוד ותיק.
עיקרי התקן:
- הגדרת דרגות עבודה (A1–A8) לפי כמות מחזורי ההרמה והעומסים האופייניים.
- חישוב עומסים דינמיים, רוחב גלגלים, כוחות חיכוך ופיתול.
- התייחסות מפורטת לעייפות החומר (Fatigue) ברכיבים נעים.
- משמש בסיס להבנת ההיגיון שמאחורי EN 13001 החדש.
3️⃣ תקן EN 14492-2 – Power Driven Hoists
תקן זה עוסק במנגנוני ההרמה עצמם – כננות, גלגלות, תופים, כבלים ובלמים.
נושאים עיקריים:
- חישוב עומסים על תוף, כבל וו הרמה.
- דרישות חוזק, בלימה ועמידות בעומס יתר.
- בדיקות חובה:
- בדיקה סטטית – ב־125% מהעומס הנומינלי.
- בדיקה דינמית – ב־110% מהעומס הנומינלי.
- קביעת אורך חיים של הכבל לפי מספר הפיתולים והכיפופים.
דוגמה:
כבל פלדה חייב לעמוד בעומס של לפחות פי 5 מהעומס המרבי בעבודה.
4️⃣ תקן EN 12999 – Loader Cranes
תקן זה עוסק בעגורני זרוע המורכבים על משאיות (כגון HIAB, PALFINGER).
הוא מתייחס לשילוב בין יציבות המשאית לבין חוזק הזרוע.
נושאים מרכזיים:
- חישוב מומנטים סביב בסיס העגורן.
- קביעת מגבלות העומס בכל זווית זרוע.
- דרישות למערכת הגבלת עומס (LMI – Load Moment Indicator).
- חישוב דפורמציות וזוויות הטיה מותרות.
- התחשבות בעומסי רוח והטיה צדית.
5️⃣ תקן EN 13000 – Mobile Cranes
תקן זה מיועד לעגורנים ניידים – עגורנים על גלגלים או זחלים, עם מערכת הרמה הידראולית.
תכנים עיקריים:
- חישוב עומסים על המבנה הראשי, זרועות, שלדות ובלמים.
- בדיקות יציבות ומניעת התהפכות (Tipping Stability).
- חישוב רדיוסי פעולה ומצבי הטיה שונים.
- דרישות למערכת בקרה אוטומטית להגבלת עומס (Safe Load Indicator).
- בדיקות הרמה דינמיות ובקרת בטיחות תפעולית.
6️⃣ תקן EN 13135 – Equipment
תקן זה מתייחס לחלקים הנעים במתקני הרמה – מנועים, מסבים, תופים, בלמים וגלגלים.
מטרת התקן:
- לוודא עמידות ובטיחות של כל רכיב נושא עומס.
- להגדיר דרישות עייפות (Fatigue Life) ואחזקה מונעת.
- להבטיח התאמה בין רכיבים נעים לבין המבנה הנושא.
7️⃣ תקנות ישראליות ופקודת הבטיחות בעבודה
מעבר לתקינה האירופית, בישראל חלים גם חוקים ותקנות מחייבים:
פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש):
- סימן ו’ – שרשראות, חבלים ואבזרי הרמה.
- סימן ז’ – מכונות הרמה ובדיקתן.
תקנות הנמלים (ציוד הרמה), תשנ"ג–1993:
- מגדירות חובת בדיקות עומס, רישום ציוד ובדיקת בודק מוסמך.
תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה):
- כוללות הוראות לבמות הרמה, פיגומים ממוכנים, מגדלי הרמה ועוד.
חשוב לדעת:
התקנות הישראליות מגדירות את הדרישות החוקיות המינימליות,
בעוד התקנים האירופיים מגדירים את בסיס התכן ההנדסי.
כלומר – החוק מחייב בדיקה לפי “מהות השימוש”, אך התכנון חייב לעמוד בתקנים האירופיים (EN/FEM) כדי לעבור בדיקה מוסמכת בבטחה.
סיכום
תכנון ובדיקת מתקני הרמה נשענים על שילוב של שלושה תחומים משלימים:
- תקני תכן בינלאומיים (EN / FEM) – להבטחת חוזק, יציבות ועמידות.
- תקני ציוד ורכיבים (EN 14492, EN 13135) – להבטחת בטיחות מכאנית.
- חקיקה ישראלית (פקודת הבטיחות ותקנות הנמלים) – להבטחת פיקוח ובקרה.
שילוב נכון בין שלושת התחומים מבטיח תכנון מקצועי, בטוח ועמיד לאורך שנים –
וזה בדיוק ההבדל בין “ציוד עובד” לבין מערכת הרמה מתוכננת הנדסית באמת.
